מן העיתונות - ישראל היום | זריקת היגיון

"אין ספק שיש היום עלייה במודעות של זוגות לאפשרות של טיפול טרום נישואים", אומרת חיה מני, מגשרת ומטפלת משפחתית מירושלים. "חלק ניכר מהזוגות נשלחים ביוזמת ההורים, שמבקשים לוודא שלנישואים יש סיכוי ושהם ישרדו את מבחן המציאות. הרי ברור שבגיל צעיר מתחתנים מתוך התאהבות שלפעמים היא עיוורת, וההורים דוחקים בצעירים לקבל זריקת היגיון ותיאום ציפיות אצל גורם אובייקטיבי.

"הגיע אלי זוג הורים מבוגרים בעיצומו של משבר זוגיות, לאחר ששתי בנותיהם התגרשו בסמיכות. לאחר מספר מפגשים הקשר ביניהם התחזק, אבל כשבנם הצעיר, שהיה בן 27, הודיע להם על כוונתו להינשא - הם היו כל כך מודאגים מכישלון הנישואים של הבנות, שהם פשוט אילצו את הבן ואת חברתו לבוא אלי לייעוץ זוגי כאקט של טיפול מונע, למרות שאהבו את בת הזוג של בנם. הזוג הצעיר לא ראה בזה צורך והתמרד, אבל ההורים הפעילו עליהם סנקציות כלכליות בקשר למימון החתונה.

"בסופו של דבר, הזוג הצעיר התפשר על שלושה מפגשים. כבר בסוף המפגש הראשון הם המליצו על הטיפול לזוג חברים נוסף שלהם שעמד להינשא, וביקשו לצרף אותם לפגישות הבאות. משלושה מפגשים עברנו לחמישה. מאז התחילו להגיע אלי עוד ועוד זוגות, מרביתם צעירים עד גיל 28, בעיקר חילונים, מבוססים כלכלית.

"כשבני זוג צעירים עומדים בפני חתונה, הם מעדיפים להדחיק את המגרעות של בן הזוג ואת הפערים וההבדלים, ולראות בעיקר את הדברים המשותפים. אבל אחרי שנה־שנתיים, כשהמציאות מקבלת צבע - פרנסה, משכנתא, ילד - מגיעה לא פעם האכזבה, כי המציאות פתאום לא תואמת לחלומות. בשלב הזה נעלם העיוורון כלפי הפגמים, ואיתו מתחילות להיעלם גם ההתאהבות והתשוקה. עולה השאלה שאולי זה בעצם לא זה. אצל שליש מהזוגות זה מחמיר ומגיע עד גירושים. הייעוץ נועד לגרום לבני הזוג להבין שהתשוקה הרבה לא יכולה להימשך לעד, ולעשות ביניהם תיאום ציפיות לגבי העתיד".

אז הפתרון הוא לחרב להם את האשליות ולהנחית אותם לקרקע?

"במידה מסוימת, כן. אני מעדיפה לקרוא לזה תיאום ציפיות והתפכחות. הם מדברים איתי על המטרות האישיות של כל אחד מהם, ועל המטרות המשותפות כמשפחה. אצל רוב הזוגות אין ממש תוכנית, יש בעיקר חלום כללי לגבי לימודים, מקצוע, בית - בלי דרך להשיג אותו".

ההורים לא יכולים לקיים עם בני הזוג את השיחות האלה?

"זה שלב שבו ילדים לא מסוגלים להקשיב להוריהם. ברוב המקרים, ההורים גם לא נתפסים בעיניהם כאובייקטיביים. ובכלל - ברוב המקרים זוגות מאוהבים לא מוכנים לסבול את התערבות ההורים, ואפילו עושים דווקא".

מה הגילויים הכי מפתיעים שנתקלת בהם?

"אני שואלת שאלות מאתגרות, שהם מתבקשים לענות עליהן על פתקים, בנפרד. כבר כאן מתחילים לראות פערים משמעותיים, שגורמים לבני הזוג להתפלא, ואפילו לומר: 'לא הכרתי אותך בכלל'. מתגלים פערים של שאפתנות ('נעבוד קשה, נתאמץ ונעשה כסף') מול הסתפקות במועט ('נצטמצם ונחסוך'), פערים באשר לחלוקת הנטל של ניהול הבית וגידול הילדים, ולפעמים פערים בערכים מרכזיים שלפיהם תתנהל המשפחה: חינוך למצוינות, תזונה בריאה וכדומה".

ומה עושים כשמתגלים פערים כאלה רגע לפני החתונה?

"דווקא במצב הזה יש נכונות רבה יותר להגיע לעמק השווה, אז מחפשים פתרונות. תתפלאי, אבל לפעמים יש זוגות שמגלים שאין ביניהם שום דבר משותף ביחס לערכי המשפחה המרכזיים. אני מנסה, יחד איתם, למצוא לפחות שלושה ערכים שמקובלים על שניהם, שיהיו ערכי המשפחה המובילים. למשל - פתיחות, שיתוף, הישגיות. צריך לזכור שאי אפשר לשנות את בן או בת הזוג, אלא אם הוא או היא רוצים להשתנות בעצמם. בחורה שאומרת: 'הוא קמצן, אבל אני אשנה אותו' - אני מראש אומרת לה שזה יצליח רק אם הוא עצמו ירצה להשתנות. אבל גם אם לא, יש למצב הזה פתרונות - כמו חשבונות נפרדים לכל אחד וחשבון משותף למשפחה".

מלבד שיחות תיאום ציפיות לומדים בני הזוג איך לריב נכון, מידע שרלוונטי גם לזוגות נשואים. "צריך לדבר נקודתית על מה שמפריע ולא לפתוח פנקסים. אני מרגילה אותם להקצות זמן איכות, לפחות רבע שעה ביום, לדיבור על הזוגיות, וגם על דברים שמפריעים, בצורה שקטה ונינוחה כדי לא להגיע לריבים. אני מבררת איתם מה כל אחד רוצה לאמץ מבית ההורים ומה לא; יש כאלה שבשלב הזה מזהים בפעם הראשונה תכונות לא רצויות מבית ההורים, כמו זעפנות, קיטורים וכדומה, ומתחילים להיות מודעים להתנהגויות הללו כדי שלא יחקו אותן, כפי שקורה בדרך כלל".

לקריאת הכתבה במלואה | ישראל היום און ליין לחץ כאן